#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמג. האם יש טענת בתולים לחרשת ושוטה ומדוע? 	"לרבן גמליאל אין לה טענת בתולים להפסידה כתובתה דנאמנת באומרת ברי וכגון זו פתח פיך לאלם הוא. ולר' יהושע יש לה טענת בתולים שהרי גם אם היתה טוענת לא היתה נאמנת. ופרש""י הא דאין להן טענת בתולים לר""ג הוא משום דטענינן לה שמנשתארסה נאנסה. והתוס' הביאו שר""י מפרש שאין להן טענת בתולים לפי שבחזקת מוכת עץ היא, ואע""ג דכולהו נמי נחבטות מ""מ שאר נשים יש להן טענת בתולים מדלא קאמרי שהן מוכות עץ, אבל הנך חרשת ושוטה דלא מצי אמרה בחזקת מוכת עץ נשאה."	כתובות לו. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמד. האם לבוגרת יש טענת בתולים ומדוע? 	"לגי' רש""י אם טען בעלתי ולא מצאתי דם זו ודאי טענה מעולה והא דקתני אין לה טענת בתולים שטען שמצא פתח פתוח, ובבוגרת אינה טענה כיון שכשבגרה אין רחמה צר כבתחילה ודומה לו כאילו הפתח פתוח. לגי' ר""ח (הובא בתוד""ה אי) אם טען פתח פתוח נאמן שבוגרות פתחן סתום, והא דקתני אין לה טענת בתולים שטען שלא מצא דמים, ובבוגרת אינה טענה כיון שישנן בוגרות שאין להן דם."	כתובות לו. - לו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קמה. סומכוס אמר משום ר""מ סומא אין לה טענת בתולים. מה החילוק בין סומא לשאר נשים ומה קשה על פרש""י? "	"א""ר זירא מפני שסומא נחבטת ע""ג קרקע ואע""ג דכולן נחבטות ע""ג קרקע כולן רואות ומראות לאמן זו אינה רואה ואינה מראה לאמה. ופרש""י החילוק שכולן אם נשרו בתוליהן רואות דם ומראות לאמן ופוסקות עליהן שאינן בתולות. ואם לא הודיעתו הטעתו, וזו אינה רואה ואינה מראה לאמה וזה שכנסה בחזקת נחבטת כנסה ולאו טעות הוא. והתוס' (ד""ה כולהו) הקשו על פרש""י דסומכוס אמר דבריו אליבא דר""מ ור""מ אמר לעיל שמוכת עץ גם אם לא הכיר בה כתובתה מאתיים, לכן ביארו התוס' שהחילוק בין סומא לשאר נשים הוא, שלכולן יש טענת בתולים מפני שאם בשעה שטען הבעל שלא מצאה בתולה הכחישה האשה וטענה שהיא בתולה אין שייך לתלות שהיא מוכת עץ שהרי לא טענה כן. משא""כ בסומא כשטען הבעל שלא מצא בתולים, יש מקום לומר שהיא מוכת עץ ומה שלא טענה כן הוא לפי שאינה רואה ואינה מראה לאמה שתאמר לה, ולכן אין לסומא טענת בתולים."	כתובות לו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמו. האם יש קנס ומדוע 1) יצא לה שם מזנה בעיר 2) שני עדים מעידים שתבעתם לאיסור ולא שמעו לה 3) שבויה שהשתחררה יתירה מבת שלש שנים 4) הבא על בתו? 	"1) יש קנס שאין חוששים לקול אפילו לכהונה.<br>2) אין לה קנס דכיון שהיתה מחזרת אחר הזנות הרבה מצאה לה ואינה בתולה.<br>3) לת""ק אין לה קנס. רש""י פירש דכיון שראויה לביאה בחזקת הפקר היא ונבעלה בשבויתה. והתוס' (ד""ה ואלו) פירשו שאע""ג דמדאורייתא שבויה לא הויא בחזקת בעולה כדאמרינן בכל דוכתי דבשבויה הקילו מ""מ אין לה קנס דמשום גזירה שלא תנשא לכהן עשאוה כבעולה לכל דבריה. לרבי יהודה יש לה קנס מפני שהיא בקדושתה. ובטעמו ביאר ר' יוחנן שאין נוהגים בה הפקר לאונסה בבעילה ורבה ביאר כדי שלא יהיה חוטא נשכר. [ולפי""ז אינה בקדושתה].<br>4) אין קנס מפני שמיתתן בידי ב""ד וכל המתחייב בנפשו אינו משלם ממון <sup>לא</sup>. [מלבד לרבה בדעת ר""מ - לד,ב].<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לא.  הקשה הרשב""א והלא אין מיתה וממון באין לו כאחד דמכי הערה בה נתחייב מיתה ומתחייב ממון לא הוי עד גמר ביאה, ותירץ דאע""ג דמשעת העראה התחייב מ""מ כל שעתא ושעתא עביד חיוב מיתה עד גמר ביאה.</span>"	כתובות לו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמח. מה לומדים רבנן מהפסוק 'ואם לא יהיה אסון ענוש יענש' ומהפסוק 'כדי רשעתו' ומדוע הוצרכו שניהם? 	"ואם לא יהיה אסון ענוש יענש - שכל המתחייב בנפשו אינו משלם ממון. כדי רשעתו - משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות. לרבנן הראשון במיתה וממון והשני במלקות וממון. וצריכא דאי אשמעינן מיתה וממון משום דאיכא איבוד נשמה יש כאן עונש חמור ודיו בכך אם ענשתו ליהרג, אבל מלקות וממון דליכא איבוד נשמה אימא לא, אין זה עונש יתירה ולעביד ביה תרתי. ואי אשמעינן מלקות וממון משום דלא חמיר איסוריה ודיו שיענש בעונש אחד, אבל מיתה וממון דחמיר איסוריה אימא ליעביד ביה תרתי, צריכא. כתבו התוס' (ד""ה וחדא) דלרבנן מלקות וממון ומיתה ומלקות תרוייהו נפקי מכדי רשעתו דמשמע אם נתחייב בהדי מלקות מיתה או ממון משום רשעה אחת אתה מחייבו <sup>לב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לב.  אבל הרשב""א כתב שלרבנן מסתברא דמיתה ומלקות לא צריך קרא, דהשתא מלקות וממון לא מתחייב תרתי מלקות ומיתה לא כ""ש, ואי משום דחמיר איסוריה הא אשמועינן מיתה וממון דאע""ג דחמיר איסוריה לא מתחייב תרתי.</span>"	כתובות לו: - לז:		
